משה (מוריס) איון

בן לולה וליאון, נולד ביום יז באדר א תשח (28.3.1948) בתוניס. בהיותו כבן 10 שנים עלתה משפחתו של מוריס לארץ, והתיישבה באופקים. מוריס למד בבית-ספר יסודי במקום, ואחר-כך רכש מקצוע במרכז הנוער.

בסוף שנת 1965 התגייס מוריס לצבא ושירת בו במשך שלוש שנים. כשהשתחרר, הוא יצא לעבוד במסגרות, מקצוע שרכש במרכז הנוער ואהב מאוד.

לאחר כמה שנים, התנדב מוריס לצבא הקבע והוצב לשרת בעזה ובירושלים במסגרת יחידה של משמר-הגבול. שנים מספר הוא שירת בצבא הקבע, ואחר-כך חזר לעבוד במקצוע המסגרות.

בתחילת שנות השבעים נשא מוריס לאשה את מזל והעתיק את מגוריו מאופקים לבאר-שבע. כאן נולדו לו ארבעה בנים ובת אחת (ולאחר מותו נולדה עוד בת). מוריס אהב מאוד את ילדיו, ובכל שעה פנויה יצא איתם לטיולים והשתדל להעניק להם את כל מבוקשם. מוריס היה בן מסור להוריו. הוא הרבה לבקר אצלם עם משפחתו שלו, ותמיד כשבא לביקור כזה היה משרה אווירה של שמחה בבית.

בראשית חודש יוני 1982, כשהחלו הקרבות של מלחמת שלום הגליל, נקרא מוריס לשירות מילואים. ביום כט בסיוון תשמב (20.6.1982) נפל מוריס בקרב בלבנון והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. הוא השאיר אחריו אשה, בנים ובנות, הורים, אחים ואחיות.