יוסף פרץ

בן שמחה ושלמה, נולד ביום כד באדר א תשלח (3.3.1978) באופקים. הבן השביעי בין תשעה ילדי המשפחה, אח לדוד, תמר, חנה, יעל, איריס, גלית, מאיר ואיציק. יוסף גדל והתחנך באופקים, שם החל ללמוד בבתי-הספר היסודיים מורשה וסיני, המשיך בישיבת סנהדריה בירושלים ושב לאופקים לחטיבת הביניים תקומה. כבעל כישורים טכניים עבר, לאחר כיתה י, לעבוד במסגרות, תחום שאהב והצטיין בו. יוסי אהב ספורט ושיחק כדורגל, הוא היה מוכר וחביב על הכל, אדם חברותי ביותר, בעל ידידים רבים. קשרים חזקים וחמים היו בינו לבין אחיו ואחיותיו, ויוסי הצטיין במסירותו הרבה לכולם.

לקראת גיוסו, התלבט יוסי בין אהבתו לצבא לבין רצונו להיות קרוב למשפחתו ולסייע לה, וחיפש דרך לשלב בין השניים. יוסי סיים בהצלחה קורס נהיגה קדם-צבאי ובסוף אפריל 1996, עם גיוסו לצהל , שובץ כנהג הובלה בבית-הספר למפקדי כיתות ומקצועות של חיל הרגלים. מפקדיו ראו בו חייל שקט וממושמע, אחראי ומסור, שביצע את המוטל עליו לשביעות רצונם המלאה.

ביום יט בתמוז תשנו (6.7.1996) נפל יוסי בעת שירותו, בתאונת דרכים שאירעה סמוך לקנטרי קלאב בבאר שבע. עמו נהרג חברו, שמעון ביטון. בן שמונה עשרה היה בנופלו. יוסי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים. הותיר אחריו הורים, חמש אחיות ושלושה אחים.