יוסי מיארה

בן פרחיה ויעקב. נולד ביום יח בתשרי תשכט (10.10.1968) באופקים. למד בבית-הספר היסודי-הדתי מורשה באופקים. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקיף הדתי אופקים במגמה העיונית. יוסי היה תלמיד חרוץ. הוא היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא, התנדב למגן-דוד-אדום במשך חמש שנים והשתלב בהווי החברתי שנוצר שם. כבן-זקונים, זכה ליחס מיוחד מהוריו ומאחיו הבוגרים.

יוסי גויס לצהל בשלהי אוקטובר 1986 ונשלח לחטיבת גבעתי בתפקיד משגיח כשרות. תפקידו הצבאי איפשר לו להיות קרוב לאמו ולסייע לה, מאחר שהתייתם מאביו כשהיה בן שבע-עשרה. להערכת מפקדיו היה חייל בעל רמה מקצועית גבוהה מאוד, מסור

לעבודתו, ממושמע וחברותי. לאחר שחרורו מן השירות הסדיר למד שנה במכללת שדרות. בסיום שנת הלימודים נסע לארצות-הברית לחודש ומחצה, טייל שם ואף השתתף בטקס הנישואין של אחיו. כששב לארץ התחיל לעבוד בקרן הקיימת לישראל, כשעיניו נשואות להמשך הלימודים. הוא נרשם ללימודים במקצוע המחשבים ועמד לשאת לאישה את חברתו - עפרה.

לרוע המזל, לא הספיק להגשים את תוכניותיו. ביום יז באדר ב תשנב (22.3.1992), בהיותו בשירות מילואים פעיל, נפל יוסי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באופקים. השאיר אחריו אם, שלוש אחיות - רחל, יפה ורינה ושלושה אחים - אלי, עמי ודוד.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: בשלוש השנים ששירת ביחידתנו מאז סיימו את שירות החובה, התגלה יוסי כחבר טוב, רע אמיתי וחייל ממושמע ואחראי. רק שבוע קודם האסון התגייס יוסי זל לשירות מילואים פעיל, וכה שמחנו לראותו שוב, לחזות ביפי תוארו, בחיוכו החם, להשתתף בשמחתו על נישואיו הקרובים, והנה נלקח מאיתנו לבלי-שוב. אמו תרמה לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת אהבת שלום באופקים.