אריה-נורברט סלע

בן גולי ומרדכי, נולד ביום כט בטבת תשטו (23.1.1955) בתוניסיה. בן שלושה חודשים היה כשעלה עם הוריו ארצה. המשפחה השתקעה באופקים בנגב. כבר בגיל רך גילה אריה את כישוריו בחשבון ובמתימטיקה. בן 5 נכנס לבית-הספר היסודי הגבעה באופקים. הוא הצטיין בלימודיו והיה לעזר לחבריו בהכנת השיעורים. אריה סיים את בית-הספר היסודי בהצטיינות, בעיקר במקצועות הריאליים. את לימודיו המשיך בבית-הספר החקלאי במקווה-ישראל. הוא אהב את העבודה החקלאית ברפת ובמטעים, אהב ספורט, בעיקר כדורגל, נמנה עם קבוצת הכדורגל של הפועל אופקים והמשיך לפעול בקבוצה זו גם בתקופת לימודיו במקוה-ישראל. עם סיום לימודיו במקווה-ישראל עבר לבית הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, שם למד אלקטרוניקה מכנית.

במאי 1973 התגייס לצהל, עבר אימוני טירונות הוצב בגולני ונשלח לקורס מכים. בינואר 1974 הועלה לדרגת רבט. עלייתו בתפקידים ובדרגות היתה מהירה. הוא נשלח לקורס משקי חבלה ובסיומו הוענקה לו דרגת סמל. חוות-הדעת של מפקדיו עליו היתה: הוא רציני, ממלא תפקידו בתבונה, חייל בעל אופי מבוגר, מגלה יחס אחראי לסובב אותו... נגד חיובי מאוד, מוערך בציון טוב-מאוד, מבצע תפקידו ביעילות.

את שירותו הסדיר סיים בחיל קרבי בדרגת סמר. הוא התנדב לשרת בצבא הקבע ובינואר 1977 נשלח לקורס רבי-סמלים. בסיום הקורס הועלה לדרגת רסר והוצב כאיש מקצוע וכאחראי על המשמעת בטייסת של חיל-האוויר. בכל תקופת שירותו היה מעורה מאוד בחיי הטייסת והיה לעזר רב לשלישות.

בדצמבר 1982 התגלתה בו מחלה ממארת. הוא עבר שורה של בדיקות, טיפולים וניתוחים וכשנתיים וחצי נאבק על חייו, עד שהמחלה הכריעה אותו. בראשון של פסח, טו בניסן תשמה (6.4.1985) נפטר. בן 30 היה במותו.

אריה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות באופקים. השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, הורים, אח ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: אריה צמח והתפתח עם התפתחות הבסיס. מאז הצבתו בבסיס התגלה כבחור עם לב זהב, נכון לעזור לחבריו ככל הנדרש. אהוד ומקובל היה על חבריו, פקודיו ומפקדיו. הוא ביצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר, קידם ושיפר את רמת המשמעת ביחידה וביצע תפקידיו ללא דופי. גם בימים הקשים בעת מחלתו התעקש ליטול חלק באירועי היחידה.